עבירת אור אדום
נהג המזומן לביהמ"ש לתעבורה כנאשם, לא ידע בדרך כלל להעריך מתי טובים סיכוייו לצאת זכאי למרות שהראיות נגדו ברורות ומתי הוא עלול להיות מורשע למרות שהוא משוכנע בחפותו. לדוגמה: כאשר רכב מצולם במצע עבירת תעבורה (עבירת מהירות או עבירת רמזור), ההנחה תהיה בדרך כלל כי "אין מה לעשות" וצילום אחד שווה אלף עדים.
יחד עם זאת, בדיקת חומר החקירה ע"י סנגור שאומנותו בכך עשויה לחלץ מהרשעה נהג למרות שרכבו צולם באופן ברור כשהוא מבצע עבירת רמזור או עבירת מהירות וזאת אם הצילום נמצא פגום בפגם כלשהו.
נהג צולם כאשר רכבו נכנס לצומת באור אדום וזאת לאחר שהאור האדום דלק כבר מזה למעלה מ- 4 שניות, כלומר רכבו מצוי היה מספר עשרות מטרים לפני הצומת לכשהאור כבר התחלף לאדום. הנהג לא עצר, המשיך וחצה את הצומת. בצילום עצמו נראה גם אופנוע אשר נהגו נעצר בתוך הצומת עקב כניסת הרכב בכיוון המצטלב. למרות זאת הצילום נפסל ע"י ביהמ"ש כראיה והנהג זוכה בדין.
לצורך הגשת הצילום על המשטרה להוכיח במסמך הנקרא תעודת עובד ציבור כי סרט הצילום הוכנס למצלמה, הוצא ממנה, פותח, פוענח, הוגדל ושוגר ע"י שוטרים אשר פרטיהם מופיעים באותו מסמך וזאת על-מנת לוודא שאכן אין כל טעות או פגם בצילום בגין התוצאה החמורה, והגורלית לעיתים, של הרשעת נהג בביצוע עבירה מבלי שאותו נהג נעצר בכביש, מבלי שאופשר לו להתגונן במקום מפני האישום, מבלי שהוא בהכרח זוכר את האירוע ואף מבלי שהוא עצמו נהג ברכב כל עוד הרכב רשום על שמו.
במקרה הנוכחי הסתבר כי במסמך שצולם ע"י הסנגור צוין שמו של השוטר אשר שיגר את הצילום אלא שלא אותו שוטר חתם על המסמך אלא אדם אחר בשמו של אותו שוטר. התביעה המשטרתית אמנם חשפה את המחדל שבראיותיה אך ביהמ"ש לא הסכים לאפשר לה להגיש מסמך מתוקן וזאת לאחר שביהמ"ש קיבל את טענת הסנגור כי לכשצולם חומר החקירה המסמך שנמצא בתיק המשטרה היה פגום והגשת מסמך מתוקן ביום שנקבע לשמיעת הראיות מבלי שאותו מסמך שוגר קודם למשרדו של הסנגור, יש בו להפתיע את הסנגור והדבר אינו תקין, מה גם שבנסיבות אלו כתב שופט התעבורה בת"א מאיר דרורי כי מתעורר חשד לגבי כל החתימות של שני המסמכים, המקורי והמתוקן, שמא חתימות נוספות אינן כשרות.
סוף דבר, כנגד הקלות הבלתי נסבלת של האפשרות להרשיע נהג בביצוע עבירה שהוא כלל לא היה ער לביצועה עומדת לאותו נהג ההגנה שבדין לפיה הראיות נגדו חייבות להיות מושלמות וללא כל פגם ואם יתגלה פגם
נהג המזומן לביהמ"ש לתעבורה כנאשם, לא ידע בדרך כלל להעריך מתי טובים סיכוייו לצאת זכאי למרות שהראיות נגדו ברורות ומתי הוא עלול להיות מורשע למרות שהוא משוכנע בחפותו. לדוגמה: כאשר רכב מצולם במצע עבירת תעבורה (עבירת מהירות או עבירת רמזור), ההנחה תהיה בדרך כלל כי "אין מה לעשות" וצילום אחד שווה אלף עדים.
יחד עם זאת, בדיקת חומר החקירה ע"י סנגור שאומנותו בכך עשויה לחלץ מהרשעה נהג למרות שרכבו צולם באופן ברור כשהוא מבצע עבירת רמזור או עבירת מהירות וזאת אם הצילום נמצא פגום בפגם כלשהו.
נהג צולם כאשר רכבו נכנס לצומת באור אדום וזאת לאחר שהאור האדום דלק כבר מזה למעלה מ- 4 שניות, כלומר רכבו מצוי היה מספר עשרות מטרים לפני הצומת לכשהאור כבר התחלף לאדום. הנהג לא עצר, המשיך וחצה את הצומת. בצילום עצמו נראה גם אופנוע אשר נהגו נעצר בתוך הצומת עקב כניסת הרכב בכיוון המצטלב. למרות זאת הצילום נפסל ע"י ביהמ"ש כראיה והנהג זוכה בדין.
לצורך הגשת הצילום על המשטרה להוכיח במסמך הנקרא תעודת עובד ציבור כי סרט הצילום הוכנס למצלמה, הוצא ממנה, פותח, פוענח, הוגדל ושוגר ע"י שוטרים אשר פרטיהם מופיעים באותו מסמך וזאת על-מנת לוודא שאכן אין כל טעות או פגם בצילום בגין התוצאה החמורה, והגורלית לעיתים, של הרשעת נהג בביצוע עבירה מבלי שאותו נהג נעצר בכביש, מבלי שאופשר לו להתגונן במקום מפני האישום, מבלי שהוא בהכרח זוכר את האירוע ואף מבלי שהוא עצמו נהג ברכב כל עוד הרכב רשום על שמו.
במקרה הנוכחי הסתבר כי במסמך שצולם ע"י הסנגור צוין שמו של השוטר אשר שיגר את הצילום אלא שלא אותו שוטר חתם על המסמך אלא אדם אחר בשמו של אותו שוטר. התביעה המשטרתית אמנם חשפה את המחדל שבראיותיה אך ביהמ"ש לא הסכים לאפשר לה להגיש מסמך מתוקן וזאת לאחר שביהמ"ש קיבל את טענת הסנגור כי לכשצולם חומר החקירה המסמך שנמצא בתיק המשטרה היה פגום והגשת מסמך מתוקן ביום שנקבע לשמיעת הראיות מבלי שאותו מסמך שוגר קודם למשרדו של הסנגור, יש בו להפתיע את הסנגור והדבר אינו תקין, מה גם שבנסיבות אלו כתב שופט התעבורה בת"א מאיר דרורי כי מתעורר חשד לגבי כל החתימות של שני המסמכים, המקורי והמתוקן, שמא חתימות נוספות אינן כשרות.
סוף דבר, כנגד הקלות הבלתי נסבלת של האפשרות להרשיע נהג בביצוע עבירה שהוא כלל לא היה ער לביצועה עומדת לאותו נהג ההגנה שבדין לפיה הראיות נגדו חייבות להיות מושלמות וללא כל פגם ואם יתגלה פגם
